החלטה בתיק ת"א 12288-11-10

בפניי בקשה לפיצול סעדים. הנתבעים בתובענה העיקרית הגישו הודעה לצד שלישי נגד בנק לאומי סניף אשדוד וסגנית מנהל הסניף - הגברת שרונה הלברון (להלן גם: "המשיבים"). בד בבד עם הגשת ההודעה לצד שלישי הוגשה בקשה לפיצול סעדים .

העובדות הרלוונטיות הינן בתמצית, כדלהלן:מר יעקב שיטרית (להלן גם: התובע ) ומר יצחק אלקיים (להלן: המבקש 1) הקימו את חב' עצת י.ה.ש. תקים בע"מ (להלן גם: המבקשת 2) ב 1/06, כאשר עיקר פעילותה  התמקדה ברכישת מקרקעין אשר יועדו לחלוקה ליחידות דיור והשכרתן בהתאם. עד ליום 12/06 היו התובע והמבקש 1 הבעלים המשותפים בחשבון הבנק (להלן: "החשבון),בחלוקה של 50% כל אחד. לצורך רכישת המקרקעין נטלה המבקשת 2 הלוואה בסך 2,500,000 ש"ח מהחשבון מן המשיב 1 - כאשר התובע והמבקש 1 ערבו באופן אישי לפירעון ההלוואה. לימים החליט התובע לצאת מהשותפות ולצורך כך נחתם  בין התובע לבין המבקשים הסכם היפרדות (מיום 17/9/09) - במסגרתו הוסכם כי המבקשים מתחייבים לפטור את התובע מערבותו וככל שלא יעמדו בהתחייבות זו יהיו חייבים לשלם לו פיצויים מוסכמים בסכום של 400,000 ש"ח וזאת ללא הוכחת נזק.

נטען, כי מכיוון שמבקשים לא עמדו בהסכם ההיפרדות ומתוך כך לא פטרו את התובע מערבותו, כפי שעולה מכתב התביעה, הגיש התובע את תביעתו כנגד המבקשים ואלו האחרונים הגישו הודעה לצד ג' כנגד המשיבים, בטענה כי ניתנה למבקש 1 הבטחה בעל פה, של סגנית המנהל, המשיבה 2 -  לפטור את התובע מערבותו לבנק בתנאי שהמבקש 1 יפרע חובות שוטפים ומחצית הלוואת המבקשת 2.

            המשיבים מכחישים מכל וכל טענות המבקשים בהודעת צד ג' : לטענתם, מעולם לא הוסכם ולא ניתן אישור, בשום דרך ואופן, לפיו אם יסלק המבקש 1 את הפיגורים בחשבון ואת מחצית ההלוואה, יופטר התובע מערבותו כנטען. לטענתם למשיב 1 לא הייתה כל סיבה לעשות כן הן לאור העובדה כי זו הייתה החלטתו הנחרצת של מנהל הבנק והן לאור העובדה כי, על המקרקעין הייתה משכנתא ראשונה לטובת הבנק וכי כל טענת המבקשים בדבר פגישה ו/או הבטחה מטעם הגברת הלברון הינה "המצאת פרי הדמיון ותעתועים של המבקש 1".

המבקשים כאמור, עותרים לפיצול סעדים בטענה כי הם זכאים לסעדים נוספים לרבות "אכיפה" , "צו עשה" ו"פיצויים ממוניים ובלתי ממוניים", בגין עילת התביעה בה נתבעו הנתבעים, המבקשים בהודעה לצד ג' - אי הפטרת התובע מערבותו לחוב כלפי המשיבים -  אך מכיוון ומדובר בהודעת צד ג' אשר נשלחה למשיבים, המבקשים מוגבלים- כך נטען- לסכום התביעה - בסך 400,000 ש"ח אותו ביקשו לשייך למשיבים בהודעת צד ג'. 

המשיבים מתנגדים לבקשה לפיצול סעדים. טענתם, בתמצית, הינה כי המבקשים לא טענו ולו ברמז לכל נזק נוסף אשר נגרם להם ו/או שייתכן וייגרם להם על ידי המשיבים -זאת מעבר לפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם בינם לבין התובע בסך 400,000 ש"ח.

יתרה מכך, הוראת סעיף 5 להסכם ההיפרדות קובעת, כי הפיצוי המוסכם בסך 400,000 ש"ח נקבע ע"י הצדדים " כהערכה כנה של הנזקים אותם ניתן לצפות בעת עריכת הסכם זה כתוצאה מסתברת של ההפרה", דהיינו: זוהי גם הערכת הצדדים לנזק הצפוי להם בגין הפרת ההסכם.

תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת לאמור:

" מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

ככלל,  אין להתיר פיצול סעדים. תקנה 45 לתקנות נועדה להביא ל" ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה" (ראה ע"א 372/85 דוד פרץ נ' תמרה פרץ,פ"ד מ (4), 781) ובדרך זו להמנע מהטרדת היריב פעם נוספת בגין אותה מערכת עובדתית כמו גם מהעסקת בתי המשפט בהתדיינויות כפולות ומכופלות. מכאן, שראוי להשתמש בשיקול דעת להתיר פיצול סעדים רק במקרים מיוחדים כגון כאשר הנזק טרם התגבש שעה שמתברר ההליך הראשון ועל כן ייגרם לתובע נזק בלתי הפיך.

במקרה דנן, מהבקשה עצמה עולה, כי בעת הגשת הבקשה התגבש הנזק הנטען על ידי המבקשים. הטעם המצוין בתגובה לבקשה לביטול, קרי, מניעה דיונית לבקש סעדים אחדים במסגרת הודעת צד שלישי אשר חלקם אינו קשור לתובענה העיקרית - טעם זה אין לו על מה שיסמוך.

תקנה 216(3) לתקנות קובעת לאמור:

"כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי".

מכאן, שבמסגרת הודעה לצד שלישי, לא רק שהנתבע רשאי לצרף סעדים אחדים הנובעים מאותה מערכת עובדתית, אלא שרשאי ליתן הודעה לצד שלישי "... גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובלבד ששתי העילות (עילת התביעה ועילת ההודעה) נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתא משותפת שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי" (ראה ע"א 6381/00 עו"ד יורן קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ פ"ד נו (1), 425 בעמ' 426).

13.        במקרה דנן אין חולק כי המערכת העובדתית עליה מושתתת ההודעה לצד שלישי כמו גם התביעה האישית של המשיבים הינה זהה. בנסיבות אלו, אין הצדקה להתיר פיצול סעדים אשר רק יטריד את המשיבים ויגרום לבית המשפט לקיים דיונים כפולים ומכופלים שלא לצורך. בנסיבות מקרה זה, שבהן התובע הופטר כבר מערבותו והוגש כתב הגנה מתוקן, גם לא סביר שגובה הנזק יעלה על סכום התובענה המקורית.

14.        אשר על כן, הבקשה לפיצול סעדים נדחית בזאת.

ניתנה היום,  ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: